למה המוח שלנו לא מפסיק לחשוב?

מכירה את הרגע הזה? הגוף כבר עייף, הראש על הכרית, ואת רק רוצה להירדם.
אבל המוח? הוא בדיוק החליט לפתוח "ישיבת צוות" דחופה.
הוא מנתח את מה שאמרת היום, מתכנן את מה שתשכחי מחר, ומריץ תסריטי "מה אם" שגורמים ללב לדפוק קצת יותר מהר.

אני פוגשת את המצב הזה גם אצלי במצבים מסוימים וגם אצל רבות מהמתאמנות שמגיעות אלי.

זה נקרא Overthinking (חשיבת יתר), וזה לא קורה בגלל שאת לא מספיק "חזקה מנטלית" או שמשהו בך לא בסדר…
זה קורה כי המוח שלך פשוט עושה את העבודה שלו. 

המערכת שמנסה להגן עלייך

בתוך המוח שלנו קיימת מערכת מופלאה (החלק הלימבי) שאחראית על הרגשות וההישרדות שלנו.
כשאנחנו חשות דאגה או אחריות גדולה, המוח מפעיל אותות אזעקה.
הוא מנסה לנתח, לשקול ולתכנן הכל כדי "להציל" אותנו מטעויות.

הבעיה היא שבלופ הזה, אנחנו מאבדות את הרגע.
אנחנו נודדות לעבר שאי אפשר לשנות או לעתיד שעדיין לא קרה ("מה אם היא תכעס?", "אולי לא עשיתי מספיק?"), ושוכחות פשוט להיות כאן.

הכירו את הבלם: תרגיל חמשת החושים

כדי לעצור את הלופ ולחזור להווה, אני משתמשת בתרגיל פשוט שמחזיר אותי לכאן ועכשיו, ומחזיר את המחשבות מהראש – אל הגוף:

• 5 דברים שאת רואה: הביטי סביב. שימי לב לצבע של הקיר, לאור שחודר מהחלון, לצורה של רהיט בחדר.
• 4 דברים שאת מרגישה: המגע של הבגדים על העור, הרגליים על הרצפה, הקרירות של האוויר, הגב שנשען על הכיסא.
• 3 דברים שאת שומעת: זמזום המקרר, מכונית עוברת בחוץ, צליל הנשימה שלך.
• 2 דברים שאת מריחה: ריח של קפה, כביסה נקייה או פשוט ריח האוויר בחדר.
• 1 דבר שאת טועמת: טעם שנשאר בפה, או פשוט נשימה אחת עמוקה ומודעת.

לבחור בין מחשבה "מכבידה" ל"מקדמת"

הסוד הוא לא להילחם במחשבות, אלא לזהות אותן.
השבוע, כשתרגישי שהראש מתחיל לרוץ קדימה, עצרי רגע ושאלי את עצמך בשקט:
"האם המחשבה הזו מקדמת אותי לפעולה, או שהיא פשוט מכבידה עליי?"

בלי שיפוטיות ובלי לחץ.
רק לראות את המחשבה, לנשום, ולחזור לכאן.
כי שם, ברגע הזה, נמצא השקט הפנימי שלך.